כתב: פר' רז ילינק / עמותת תושבים משפיעים במודיעין
אפתח בסיפור אישי, שלצערי קרה יותר מפעם אחת: חמישי אחה"צ, אני חוזר למודיעין מהעבודה בבאר שבע, כרגיל באוטובוס של אגד ללטרון ומשם ברכב הביתה. 3 אוטובוסים עוברים ולא עוצרים בתחנה – מפוצצים בחיילים שחוזרים לסופ"ש. שעה וחצי של המתנה – סוף סוף עולה לאוטובוס. אבל כעת עיכוב נוסף – הפקק השגרתי בצומת להבים שביום חמישי אחה"צ הינו בלתי נסבל. סיכום: 3 שעות בדרך, שצריכה לקחת לא יותר משעה ורבע…
האפוקליפסה התחבורתית בישראל אינה איזה אופק רחוק, אלא משהו שלמרבה הצער כבר קורה סביבנו. במקום הפיכת המדינה לאוטוסטרדה של 20 נתיבים לכל צד אנחנו חייבים, אבל ח-י-י-ב-י-ם להתמקד בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה, נוחה, נקייה, וזמינה. מלבד היוזמות הארציות הידועות – הרכבת, מערכות הסעת ההמונים בגוש דן, ירושלים, חיפה – אפשר גם לעשות הרבה ברמה המקומית. איך הופכים את מודיעין לעיר ידידותית לתחבורה ציבורית ועיר שתושביה שמחים להשתמש בתחבורה ציבורית, להתנייד באופניים, וללכת ברגל? האמת – זה לא כל כך קשה.
עיר הבנויה באופן רווי, ברצף אחד עם רשת של רחובות, תאפשר תחבורה ציבורית יעילה. תחבורה זו צריכה להיות מבוססת על רכבים חשמליים שימנעו זיהום אויר ורעש. הפיקוח על חברת האוטובוסים הזוכה במכרז התחבורה בעיר חייב להיות הדוק יותר וכזה שיוצר מציאות בו האוטובוסים מגיעים בזמן וללא עיכובים. במקביל, האוטובוסים צריכים להיות מסונכרנים עם זמני הרכבת כדי למנוע גודש של רכבים פרטיים במגרשי החנייה של הרכבת ולייעל את כל השירות התחבורתי.
במקביל, יש להמשיך ולפתח את רשת שבילי האופניים בעיר ולהפוך את השימוש בהם לפשוט ואטרקטיבי ע"י יצירת רצף ביניהם כמו בהולנד. כן יש לעודד הליכה ברגל באמצעות שבילים ייעודיים בין חלקי העיר ותכנון מדרכות מוצלות. גם הכנסת מיזמים שיתופיים של קורקינטים חשמליים או אופניים חשמליים תהיה צעד נכון בכיוון הזה. בעזרת תכנון נבון, מחשבה קדימה, ו-common sense ניתן לקדם יוזמות מקומיות בנושאי תחבורה ציבורית.
עכשיו, כאשר הבנייה בעיר נמשכת, זה הזמן "לעשות חושבים" ולוודא שהעיר תהפוך למודל ארצי של תחבורה ציבורית איכותית. עיר שלא מכוונת לשימוש ברכבים פרטיים, אלא עיר שתהיה ב"כוח החלוץ" לגיבוש פתרונות תחבורתיים חדשים לטובת האזרח – והמדינה בכללותה.